יגאל אלון - אשליות וטעויות (בחזרה ל-1959: מסך של חול)

 אין צורך לומר - ולכן אני אומר - שאהדתי ליגאל אלון מבוססת על קריאה מקיפה בהקשרה, תוך הישענות על תפיסת עולם ציונית ותוך יישום תובנות שרכשתי עם השנים לגבי מהותה של הפוליטיקה, ויחסיה המורכבים מאד עם האידיאולוגיה מזה, ועם המציאות על שלל מרכיביה מזה.

או בקיצור, במונחיו של אלון: "כלים שלובים" נחוצים על מנת להבין את דרכו המדינית של אלון, וכאן מתבקשת הערה צינית לגבי מלומדים.דות שעל יסוד הנחת המבוקש שלאלון לא היתה שום דרך מדינית, הם קבעו שאין צורך לעסוק בדרכו המדינית ובעיקבותיהם.הן הלכו תלמידיהם.הן הכסילים.לות (חלקם כותבים בעיתונות הגדולה מאמרי תבוסתנות טיפוסיים לידוע בציבור במובן הרע של הביטוי הזה 'מחנה השלום'), אבל אני מתאפק ולכן לא מעיר אותה.

אז אחרי שהסכמנו ש: 

א. לאלון היתה דרך מדינית חשובה מאין כמותה (שהתעלמות ממנה מעידה על חוקריה ולא עליה); 

ב. שהדרך המדינית הזו ניתנת להבנה ולהסבר באמצעות 'כלים שלובים' ביניהם המתחים והפערים בין אידיאולוגיה למציאות ולפוליטיקה; 

אפשר לומר את המובן מאליו, והוא: ג. אלון לא היה חף מטעויות ובעיקר מאשליות, שאכן קל להיסטוריון לחשוף אותן והרי הוא יודע את 'סוף הסרט' נכון לעכשיו.

הדברים שלהלן מבוססים כאמור בכותרת על 'מסך של חול', וההפניות לעמודים בספר המופלא הזה בין סוגריים מרובעים, לנוחות המתעניינים (סביר להניח שיהיו לכל הפחות שניים - אבל לא הרבה יותר - ולכן לשון הריבוי)

1. הפערים הכלכליים הם יסוד הסכסוכים בכלל והסכסוך המקומי בפרט [135]

2. המלחמה הקרה היא מקור מרכזי לסכסוך במזרח התיכון [142] 

3. הדרך המדינית הנכונה לישראל מכל בחינה שאפשר להעלות על הדעת, כמו גם מנקודת מבטו של העם היהודי היושב בתפוצות, היא 'אי-הזדהות' [143] [145]

4. סוציאליזם מושלם (עולם ללא 'ניצול') הוא רק עניין של זמן [145] [210]

5. יש לתת אמון בברה"מ וגישה כזו תניב פרי מדיני [149]

6. עמי אפריקה בכלל ובפרט אלו מהם שזכו לקבל הדרכה חקלאית ואחרת בישראל, יכירו טובה לישראל [151]

7. ארגון האומות המאוחדות הוא המודל לעולם הרמוני והמודל הזה גם אם יתמהמה בוא יבוא [152]

8. לשמאל העולמי תפקיד חשוב בקידום השלום והצדק בעולם [162]

9. אין צורך ביכולת אווירית אסטרטגית [177]

10. השלטון בירדן על "כרעי תרנגולת" [193]

11. המוטיבציה של החייל המצרי ירודה והיא תהיה ירודה עוד יותר בשל עוניו ודלותו והיותו בן כפר דחוי [195] [197]

12. ככל שהערבים ירכשו יותר השכלה כך הם ישנו את גישתם השלילית וימירו אותה ביחס חיובי לישראל [196] [199]

13. הפילוג העולם הערבי הוא פרי התערבות קולוניאלית ואימפריאלית בעיקר [201]

14. למעצמות הימיות אחידות אינטרסים בנוגע לשיט החופשי ולכן יפעלו יחד נגד הפיראטיות של גמאל עבדול נאצר [351]

15. על בסיס הסברה נכונה מצידנו יפנו הפליטים כנגד המנהיגים הערבים העושים בהם שימוש [360]

16. האינטרס הערבי העליון - קידמה חברתית וכלכלית [361]

לא נורא, אם מעמידים את השגיאות הללו - שרובן מסתברות כמובן בראייה לאחור, ובכל זאת כדאי ללמוד מהן כי על חלקן 'קואליציית ה-6 באוקטובר' מקפידה לאמץ בעקשנות של שוטים - ביחס לדברים הנכונים שאמר, גם ב-1959 וגם אחרי זה, ועיקרן תחילה:

א. הסכמי ביניים מבוססי עומק אסטרטגי עדיפים על 'שלום של אמיצים' (כלומר הקרקס באוסלו)

ב. הגנה מרחבית מבוססת התיישבות היא חלק שווה ערך למרכיבים הצבאיים ה'קלאסיים': יבשה, אוויר, ים.

ג. חוסן לאומי הוא 'שילוב-כלים' רבתי: מדינאות, דמוקרטיה, כלכלה מרחיבה ויצרנית, חינוך ותרבות, תודעת צידקת הדרך, 'אתיקה בפוליטיקה', וכמובן צבא מאומן שגם משדר הרתעה, גם מחפש הרתעה, אבל מעל לכל מוכן בכל רגע להכרעה.

כשמביטים על א+ב+ג מבינים מדוע אלו שממשיכים עד היום לפסול את דרכו המדינית של אלון (קודם כל על ידי הכחשת עצם קיומה), עושים זאת: כי שלושת היסודות הללו מנוגדים באופן מוחלט, קוטבי, "360 מעלות" (כלומר "180" שרוצים לומר אלו שכל כך מתלהבים שמרוב התלהבות יוצא להם "360") ליסודות התלושים של הידוע בציבור (במובן הרע של הביטוי) של מחנה השלום, לאמור:

אנטי-א. 'שלום של אמיצים' הוא הדרך לסיים את הסכסוך (מה שנקרא 'שלום עכשיו', מצדה - כלומר בארי - אחר כך)

אנטי-ב. התיישבות היא מכשול לא רק לשלום אלא גם לצבא ('תנו לצה"ל לנצח ובלבד שמפקדיו בשטחי ידעו קודם כל איפה הם ומה הם אמורים לעשות)

אנטי-ג. חוסן לאומי הוא אשליה 'פשיסטית', והדרך הנכונה 'להיות עם חופשי בארצנו' (להוציא אלו שעסוקים ברילוקיישונז ובדרכון זר, רצוי גרמני ואוסטרי, כדי שהאירוניה תהיה מושלמת) הוא להסתפק במדינת עזריאלי-שוקן.

וממש בקיצור: תודה אלון שנתת לי סיבה לחשוב.